הצוות שלנו בנוע"ם לשנת תשפז-

בשנה הקרובה נפתח פרק חדש גם בצוות הנהלת נוע״ם, עם כמה חילופי תפקידים והצטרפות של אנשי צוות חדשים. לצד ההתרגשות לקראת ההמשך, אנחנו נפרדים ומודים למור קנדי, רכזת אגף תיכון, ולרחלי שדה פולק, מנהלת שנת השירות, על הדרך, העשייה וההשקעה בנוע״ם. במקביל, אנחנו שמחים להכיר לכם את מי שנכנסים לתפקידים החדשים ומצטרפים להובלת התנועה בשנה הקרובה.

את מור יחליף ליאון טנג'ר:

שלום עליכן ועליכם!

קוראים לי ליאון, אני סטודנט לחינוך בלתי פורמלי ומקרא באורנים. גדלתי בבני עקיבא ולמדתי בישיבת המתיבתא בכרמיאל. בוגר חיל השריון ומשרת מילואים פעיל מאז. הגעתי לחינוך מתוך עולם המכינות הקדם־צבאיות, שם עבדתי בשנים האחרונות.

במסכת תענית מסופר על חוני המעגל שפגש אדם שנטע עץ חרוב. חוני תהה על אותו אדם שנוטע עכשיו את העץ, הרי הוא לא ייתן פרי עד שיעברו 70 שנה, והנוטע בכלל לא ייהנה ממנו. הנוטע עונה לו תשובה שמלווה אותי מימי ילדותי עד היום: "עלמא בחרובה אשכחתיה", עולם שלם מצאתי בחרוב. כשם שהוריו של אותו נוטע שתלו לו עץ חרוב שהניב רק בימיו, כך גם הוא ישתול עץ שיניב רק בימי צאציו.

אז אמנם אין לי ילדים עדיין, אבל את אחד מעצי החרוב שלי אני מבקש לנטוע בעולם החינוך. זה יהיה תהליך ארוך (כמו כל דבר משמעותי), ואני גאה להצטרף לנוע"ם, לפעול וללמוד יחד.

את רחלי יחליף ערן ארוש:

אני ערן, מדימונה. החלפתי את רחלי בניהול שנת השירות. לנוע"ם נחשפתי לראשונה כשראיתי את העשייה המדהימה של הקומונה בבאר שבע בזמן שעבדתי בחינוך הבלתי פורמלי בעיר, אז על אף שלא הייתי חניך, הוקסמתי מיד.

בבסיס התפיסה החינוכית שלי עומדת האוטונומיה ככלי חינוכי. חובתנו כעוסקים בחינוך לייצר מרחב חינוכי שבו ניתנת אוטונומיה לש"ש, מתוך אמונה שזה יעורר אצלם.ן מוטיבציה פנימית לעשייה.

סדרה אהובה: "הדרבי האחרון", סרט דוקומנטרי מדהים שמספר על היכולת לאחות קרעים חברתיים בחברה הישראלית מתוך מגרש הכדורגל.

חיה אהובה: דגים, בעיקר בגלל השלווה שמאפיינת אותם.

ציטוט אהוב:

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה, אומללה בדרכה שלה" / טולסטוי.

בעיניי המשפט הזה הוא מפתח להבנת המורכבויות בעבודה מול אוכלוסיות קצה, משימה שהיא כאמור חלק הארי של שנת השירות שלנו