נפרדים משכבת "גולן"

יש פרידות שקשה למצוא להן מילים.

שכבת גולן היקרה שלנו, לפני שנה יצאתם לדרך עם חולצה ירוקה, לב פתוח והמון רצון לעשות טוב. הגעתם לסניפים, לבתי הספר, לקהילות ולמסגרות ההתנדבות, ובכל מקום השארתם משהו מכם.

במשך שנה הייתם שם באמת. בשביל החניכים שחיכו לכם בכל שבוע, בשביל הצוותים שהפכו למשפחה, בשביל החברים לקומונה ובשביל כל מי שהיה זקוק ליד מושטת, לחיוך, להקשבה או

למישהו שיאמין בו.

לא תמיד היה קל. היו ימים ארוכים, לילות קצרים, געגועים, עייפות ורגעים של חוסר ודאות. ובכל זאת, בכל בוקר בחרתם מחדש לקום, להתייצב ולהעניק מעצמכם. הוכחתם שמנהיגות אמיתית נמצאת גם ברגעים הקטנים, במעשים שלא תמיד רואים ובאנשים שלעולם לא ישכחו כיצד גרמתם להם להרגיש.

״הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ״

תהילים קכ״ו, ה׳.

והשנה הזאת הייתה כולה זריעה.

בכל שיחה, בכל פעולה, בכל חיבוק ובכל רגע שבו נשארתם עוד קצת בשביל מישהו שהיה צריך אתכם. עכשיו, כשאתם מסיימים את שנת השירות, אפשר לראות כמה צמח סביבכם וכמה אנשים יישאו איתם משהו מכם עוד שנים קדימה.

בקרוב תצאו לפרק חדש, כל אחת ואחד בדרכו. חלקכם בשירות הלאומי וחלקכם בשירות הצבאי.

תחליפו את החולצה הירוקה התנועתית, בחולצה ירוקה קצת שונה.

אנחנו יודעים שתיקחו איתכם לכל מקום את הרגישות, את האחריות, את החברות ואת הלב הגדול שהבאתם איתכם לאורך כל השנים שלכם בתנועה, ובעיקר

בהשנה האחרונה.

שכבת גולן, תודה על שנה של נתינה בלי גבול. תודה על האור שהבאתם, על האנשים שנגעתם בהם ועל הבית שבניתם בנוע״ם. אנחנו גאים בכם יותר מכפי שמילים יכולות לתאר, וכבר מתגעגעים.

צאו לשלום ושובו לשלום.

אוהבים, משפחת נוע"ם