נקודת מבט

איך נראה המחנה מנקודת המבט של מדריך? ואיך מנקודת מבט של מד"ב?

עידו אפלבון מדריך משכבת דור, ודנה בקרמן מד"בית משכבת גולן משתפים מהחוויה שלהם במחנה!

• 

עידו:

היי נועמיסטים יקרים !

אז אני בדיוק סיימתי מחנה רמה, והשנה הדרכתי את שכבת שלכת.

המחנה היה כיפי ברמות!

עברתי תהליך מטורף לעורך המחנה ואני מרגיש שגם החניכים שלי עברו תהליך מדהים במשך כל המחנה הזה ולמדנו כל כך הרבה.

זה היה המחנה האחרון שלי בתור חניך, לפני תחילת שנת השירות, היה ממש מרגש.

בסוף המחנה התרגשתי לקבל את השרוך הירוק של בוגרי התנועה, וזה היה סגירת מעגל מרגשת עם השכבה!

דנה:

השנה הזאת הייתה בשבילי שנה שלמה של הדרכה, של שנת שירות ושל תחושה אמיתית שאני חלק ממשהו גדול. הדרכתי את שכבת י”א שלוש שנים ברצף, ואין לי דרך אחרת לתאר את זה חוץ מזה שהם הפכו להיות שלי. הם בערך בגיל של אח שלי, ולהיות בשבילם אחות גדולה, מישהי שאפשר לספר לה דברים ולהישען עליה, זה אחד הדברים הכי משמעותיים שעשיתי אי פעם.

במחנה הייתי אחראית על המידוב, וזה היה עולם שלם בפני עצמו. עבדתי על יום נוע”ם ועל הפודקאסט, ולראות רעיון שנולד בשיחה הופך לתוצר שאנשים באמת עוצרים כדי להקשיב לו זו הרגשה אחרת לגמרי. הפודקאסט במיוחד מרגיש לי כמו התחלה של משהו גדול יותר, יש בו פוטנציאל אמיתי לקחת את נוע”ם החוצה, להראות מי אנחנו גם למי שלא מכיר, ובסוף להביא עוד אנשים פנימה.

אבל מה שבאמת עשה את המחנה זה האנשים. לעבוד לצד המד”בים האחרים, כל אחד עם האנרגיה והראייה שלו, לצד מדריכים שנתנו הכול, ומול חניכים שהזכירו לי בכל יום בשביל מי אנחנו עושים את זה. מחנה, כמו תמיד, היה מושלם.